פסק-דין בתיק עמ"נ 53969-09-12

1.                  לפניי שני ערעורים מנהליים על פסק דינה של ועדת הערר לענייני ביוב שליד בית המשפט השלום בנצרת (להלן: " ועדת הערר") מיום 25.6.12, בעררים ו"ע 31906-01-10 וו"ע 33278-01-10 שהדיון בהם אוחד: ערעור שהגישה המועצה המקומית מגדל (להלן: " המועצה") - עמ"נ 26027-08-12 וערעור שהגישו המשיבים - בהליך נפרד - עמ"נ 53969-09-12. 

בהתאם להחלטתי מיום 24.10.12 אוחד הדיון בשני הערעורים.

2.                  רקע עובדתי:

         א.         חוק העזר למגדל (היטל ביוב), התשנ"ה - 1995 (להלן: " חוק העזר") קבע תעריפים היטל שווים על כל שטחי המועצה. התחשיב שביסוד חוק העזר נגזר מחלוקה של סך כל ההוצאות בסך כל שטחי הקרקע וסך כל שטחי הבנייה הפוטנציאליים.

          ב.         בשנת 2002 תוקן חוק העזר באמצעות התקנת חוק העזר למגדל (היטל ביוב) (תיקון), התשס"ב - 2002 (להלן: " תיקון לחוק העזר"), שעיקרו קביעת תעריפי היטל ביוב שונים ונפרדים לאזור מקטע החוף שבתחום שיפוטה של המועצה, בהשוואה ליתר האזורים לגביהם נותרו התעריפים הקודמים משנת 1995 על כנם.

          ג.          בתיקון לחוק העזר הוגדר אזור מקטע החוף באופן המבדיל אותו מיתר שטחיה של המועצה באופן הבא - " האזור שבתחום שיפוט המועצה, המשתרע לחוף הכינרת, מזרחית לכביש מס' 90, והמיועד לפיתוח למטרת תיירות ונופש", על פי תוכנית מתאר ג/5966 (להלן: " אזור מקטע החוף").

          ד.         על מנת לאפשר פיתוחו של מקטע החוף (אשר במועד התיקון לחוק העזר משנת 2002 לא היה מפותח) כך שיותאם לייעודו כאזור תיירות, החליטה המועצה על הקמת מערכת ביוב המתחברת למכון טיהור שפכים שבלבנים.

         ה.         המשיבים הם הבעלים של מספר חלקות מקרקעין לחוף הכינרת בתחום שיפוטה של המועצה, באזור מקטע החוף.

          ו.          במרכז הדיון עומדת דרישה לתשלום להיטל ביוב שנשלחה למשיבים ביום 24.11.09 ודרישה מתוקנת מיום 8.2.10 בגין מכון הטיהור, מכוח התיקון לחוק העזר, המתייחס למקטע החוף בלבד ולא לכל תושבי המועצה כמקשה אחת.

3.                  החלטת ועדת הערר

          א.         ההחלטה להקמת מתקני ביוב -

על אף שהחלטת המועצה מיום 6.10.08 אינה מזכירה באופן מפורש כוונה לביצוע עבודות תשתית אשר כוללת עבודות ביוב אין בה כדי לפטור את המשיבים מתשלום היטלי ביוב, בשל כך הוכח כי התקבלה החלטה כזו וכי המועצה כבר החלה בביצוע עבודות אלו.

           ב.         היעדר זיקה בין המקרקעין למתקני הביוב -

המבחן הקובע לעניין זיקת המשיבים למתקני ביוב הינו מבחן פוטנציאל ההתחברות למתקני ביוב, אף אם אלו טרם חוברו. כעולה מעדותו של מר קורנברג - המהנדס מטעם המשיבים ומעדותו של מר צימרמן אשר לתצהירו צורפה תוכנית הביוב, קו הביוב (הסניקה) מתוכנן לעבור לאורך חלקות המשיבים באופן שמאפשר את חיבורן למתקני הביוב. לכן קיימת זיקה בין החלקות ובין מתקני הביוב ואין בעובדה שמדובר בקרקע פנויה כדי לנתק זיקה זו.

           ג.          סבירות התחשיב שעמד ביסוד התיקון לחוק העזר -

מאז חקיקתו של חוק הביוב השתנתה שיטת החיוב משיטת ההשתתפות בהוצאות בפועל לשיטת ההיטל שאינה גוזרת את התשלום מעלות העבודות בפועל, אלא צופה פני העתיד ולוקחת בחשבון גם את פוטנציאל הבניה וההתרחבות של הרשות שבתחומה הותקן הביוב. לפיכך אין מקום לטענה שרק תושבי המושבה נהנים היום ממתקני הביוב ועל כן חלקם במימון צריך להיות גדול יותר.

בהתאם לתחשיבים שעמדו ביסוד חוק העזר עולה כי הפער בין הנטל שהושת על מקטע החוף במימון הקמת המתקנים אשר לטענת המשיבים מגיע לכדי 68% אינו חורג באופן בלתי סביר מחלקו של מקטע החוף בכמות השפכים שהוא עתיד לייצר. פער זה העומד על 13% אינו בלתי סביר באופן קיצוני המחייב ביטול חוק העזר. זאת ועוד, בפועל הוכח כי עלות הקמת מתקני הביוב גבוהה מהמצופה בתחשיב כך שחלקו של מקטע החוף במימון עלויות נמוך (25%), בעוד שכמות השפכים ממנו עומדת על 55%.

           ד.         תעריף לקרקע מול תעריף בניה -

טענת העוררים לפיה התעריף בגין קרקע פנויה צריך להיות נמוך יותר משטחים מבונים אינה מובנת מאליה. טענתם מתעלמת מן השיקולים הבאים - ראשית, בעלי קרקע פנויה שהמקרקעין שלהם חוברו לרשת הביוב נהנים באופן ישיר ומיידי ממתקני הביוב, שכן החיבור מביא לעלייה במחירי המקרקעין ומאפשר שיווקם ביתר קלות לעומת מקרקעין שאינם מחוברים לקו ביוב. שנית, ברירת המחדל בהתאם לסעיפים 18(2) ו- 18(3) לחוק העזר היא גביית ההיטל בגין הבנוי כבר עם תחילת ביצוע עבודות הביוב. שלישית, ההחלטה להקים מתקני ביוב צופה פני עתיד ומביאה בחשבון את פוטנציאל ההתרחבות והבניה בשטחים הפתוחים, כך אף לעניין גודלם של מתקני הביוב שיוקמו. רביעית, תעריף ההיטל תלוי בגורמים נוספים מעבר לשימוש במקני הביוב, בין היתר, מיקום השטח והעלויות הכרוכות בהקמת קו ביוב בתחומו בהשוואה לתחומים אחרים.